החלטה בתיק בש"א 3396/08

כללי - מהות המחלוקת וטענות הצדדים

זוהי בקשה לביטול צו העיקול מיום 24/1/08, שהוטל על נכסי הנתבעת, עד לגובה סכום של 3,527,795 ש"ח (סכום התביעה).

התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, בגין חיוב הנתבעת באגרת השילוט השנתית שבה, על פי הנטען, היא מחויבת מכוח חוק עזר לאילת (שילוט), התשמ"ד-1984. 

התובעת טענה, כי החיוב באגרת השילוט מתייחס לשנים 2002-2007, ולכתב התביעה (וכן לבקשה להטלת עיקול) היא צירפה את תחשיבי אגרת השילוט לשנים אלו (התובעת גם פירטה את סכומי החיוב לכל אחת מהשנים בטבלה- סעיף 19 לכתב התביעה).

מכתב התביעה עולה, כי לשיטת התובעת, חיובה העקרוני של הנתבעת נובע מכך שהזוכה במכרז לבחירת זכיינים לביצוע שילוט ופרסום חוצות בשלטים ציבוריים באילת, ביטל את התקשרותו עם התובעת,  והנתבעת, שדורגה שנייה בדירוג ההצעות שהוגשו במכרז, התקשרה עימה ביום 23/10/02 בהסכם שירות בדבר פרסום חוצות ושילוט מסוג C (נספח ב' לכתב התביעה).

התובעת טענה, כי בסעיף 18.1 להסכם, נקבעה תקופת ההסכם ל-59 חודשים מיום חתימת ההסכם, כלומר עד ליום 23/10/06, אלא שבהליך משפטי שהתנהל בין התובעת לחברת חוצות אילת בע"מ בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שבו נטען על ידי חברת חוצות אילת ונציגה, מר דוד אלקיים, כי הם מייצגים גם את הנתבעת, הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה שלטי החוצות של הנתבעת יוצבו באילת עד ליום 1/11/07, בכפוף לתנאים מסויימים.  התובעת טענה, כי בהתאם להסכמה זו (שקיבלה תוקף של החלטה), ולאחר שהנתבעת ומר אלקיים הפרו את התחייבותם להסיר את שלטי החוצות, היא הסירה את השלטים בעצמה, ביום 2/11/07 (פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע צורפו כנספח ג' לכתב התביעה ולבקשה להטלת עיקול).

בבקשה להטלת עיקול (בש"א 2697/08), פירטה התובעת את חיובי הנתבעת, כפי שפורטו בכתב התביעה, שלשיטתה, מבססים את סכום התביעה ואת שווי הנכסים ברי העיקול.

התובעת ציינה, כי חישוב כמות השלטים לצרכי אגרה נערך כך שהאגרה חושבה ביחס לכל שלט ושלט.

התובעת טענה, כי העובדה שהנתבעת אינה פורעת את תשלומי אגרת השילוט מצדיקה הטלת עיקול להבטחת ביצוע פסק הדין.

בנוסף, טענה התובעת, כי לאחרונה התברר לה, שהנתבעת התיימרה להסב את מלוא חובותיה וזכויותיה, כפי שעוגנו בהסכם עם התובעת, לטובת חברת חוצות אילת, וזאת ללא ידיעתה וללא הסכמתה של התובעת.  לטענת התובעת, להמחאת זכויות זו אין כל תוקף, אך היא מעידה על ניסיונה של הנתבעת להתנער מחובותיה מכוח חוק העזר ומכוח ההסכם.

התובעת צירפה את מכתבה של הנתבעת, המתיימר להמחות את זכויותיה לחברת חוצות אילת (נספח י"ט), והדגישה כי מכתב זה מעולם לא התקבל אצלה, וספק אם נשלח אליה.  התובעת ציינה, כי ב"כ חוצות אילת הצהירה במהלך הדיון, כי קיימת המחאת זכות של הנתבעת לטובת חוצות אילת בע"מ. התובעת הדגישה, כי היא אינה מכירה בתוקפה של המחאת הזכות הנטענת.

לבקשה להטלת עיקול צורף תצהירה של גב' אתי אזולאי, המכהנת כמנהלת הכנסות במינהל רישוי ואכיפה בעיריית אילת החל מחודש אפריל 2005.

המחאת זכויותיה וחובותיה של הנתבעת לחברת חוצות אילת, שלשיטת התובעת, תרמה לגיבוש אלמנט החשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, מעידה, לשיטת הנתבעת, על כך שלתובעת אין כל יריבות כלפיה (אציין, כי הנתבעת טענה בבקשה כי יש לסלק את התביעה על הסף, אך נראה שרכיב זה נזנח בשלב הסיכומים, ומכל מקום - עניין זה, ככל שיהיה רלוונטי, מקומו בבקשה נפרדת).

הנתבעת טוענת, כי משהומחו זכויותיה וחובותיה לחברת חוצות אילת, ומששילמה את יתרת החוב נכון למועד ההמחאה (סוף שנת 2004), הרי שהיא אינה חבה באגרת השילוט, ובנוסף, התובעת לא היתה רשאית להגיע להסדר המאריך את תקופת זיכיונה.  הנתבעת מציינת, כי יתרת החוב נכון למועד ההמחאה הסתכמה בסך של 151,399 ש"ח , כשנרשם מפורשות כי לאחר שישולמו התשלומים יהא זה "גמר חשבון" (נספח א' לבקשה).

לטענת הנתבעת, לאור המחאת הזכויות, התובעת מנועה מלבקש לחייבה באגרת השילוט, והגשת התביעה הנוכחית, תוך הסתרת ההליך המשפטי שהתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ללא צירופה של הנתבעת כצד, מאופיינת בחוסר תום לב. בנוסף, לטענתה, התביעה מאופיינת בשיהוי, שכן היא הניחה, לאור מצבי התובעת, שלא נותרו לה חיובים כלשהם (וזאת בייחוד שעה שהתובעת לא הודיעה על ביטול ההסכם, חרף חיוביה הנטענים של הנתבעת).

בנוסף, הנתבעת יוצאת כנגד גובה החיובים הנטענים, וטוענת כי הם בלתי סבירים ובלתי מידתיים.

הנתבעת טוענת, כי התובעת לא הראתה כי קיים חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין, ומציגה, באופן פוזיטיבי, מסמכים מרשויות מקומיות המעידים על כך שהיא עומדת בכל התחייבויותיה כלפיהן, וכן אישור של רוה"ח שלה המעיד על מצבה הפיננסי (נספחים ט' ו-י').

בנוסף, טוענת התובעת, כי יש לבטל את צו העיקול גם לאור אופן התנהלותה הדיונית של התובעת, והסתרת עובדות רלוונטיות מצידה.

הבקשה נתמכה בתצהירו של מר יאיר לוי, מנהל הנתבעת וכן בתצהירו של מר דוד אלקיים, הבעלים והמנהל של חברת חוצות אילת בע"מ.